החלטה בתיק מ"ת 49863-03-11

בפני בקשה לעיון חוזר בה התבקש בית המשפט להורות על הגשת תסקיר לצורך בחינת שילובו של המבקש בקהילה טיפולית ושחרורו לחלופת מעצר.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, היזק במזיד לרכוש והחזקת סם לצריכה עצמית. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש ובית המשפט (כב' השופט אזולאי) הורה על מעצרו לאחר שקבע שמסוכנותו של המבקש ניכרת מנהיגתו הפרועה פורצת הגבולות וכי מעשיו מבטאים זלזול בחוק ובנציגיו ונכונות לסכן חיי אדם,כאשר באותה עת שירות המבחן לא המליץ על שחרורו לחלופות שהוצעו. בשולי החלטתו ציין בית המשפט כי ככל שתוצע חלופה מתאימה יותר תהיה אפשרות לבוחנה במסגרת בקשה לעיון חוזר.

מכאן הוגשה כאמור הבקשה שבפני, עוד ביום 5.6.11 ועמיתי כב' השופט אזולאי הורה על הגשת תסקיר שיבחן הבקשה.  

מאז הוגשו מעת לעת מספר תסקירים. לאחר ששירות המבחן שוחח עם המבקש, בחן אפשרות לשילובו בקהילה טיפולית סגורה ובסופו של יום המליץ בתסקיר האחרון על שחרור המבקש לקהילה טיפולית "ריטורנו" מדלת אל דלת. בתסקיר ציין שירות המבחן כי הטיפול במסגרת הקהילה כולל התערבויות טיפוליות ושיקומיות מערכתיות, מלווה בצוות מקצועי רב, כאשר הוא מתחיל במסגרת פנימיתית בתנאי מעצר בית מלאים ובהתאם להתקדמות המטופל קיימת אופציה להמשך טיפול בהוסטל שיקומי, כאשר משך הטיפול הינו כשנה וחצי. 

אציין כי ביום 10.7.11 הוגש התסקיר הראשון, תסקיר מפורט, ממנו עולה כי שירות המבחן סבור ששחרורו של המבקש לכל חלופה ללא השתלבות במסגרת טיפולית סגורה אינטנסיבית וארוכת טווח לגמילה מסמים, אין בו כדי לצמצם את רמת הסיכון שתוארה מן המבקש. מכאן צוין כי באם בית המשפט ימצא לנכון לבחון את האופציה הטיפולית יש מקום לדחות את הדיון על מנת לתאם ראיון קבלה לקהילה.

לאחר קבלת התסקיר האמור, הורה בית המשפט להוצאת המבקש לראיון בקהילה וכן לבדיקות רפואיות ולאחר שכל אלה בוצעו התקבל התסקיר האחרון שכאמור המליץ על שחרורו של המבקש לקהילה הטיפולית.

ב"כ המבקש ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן ואילו ב"כ המשיבה התנגדה לאמור, תוך שהדגישה את מסוכנותו של המשיב, את חומרת העבירות וכי הליך של גמילה אין מקומו בשלב זה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בכתב האישום, בבקשת המעצר ובתסקירי שירות המבחן, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לאמץ המלצת שירות המבחן ולהורות על שחרורו של המבקש לקהילה הטיפולית "ריטורנו".

אכן, כפי שציינה ב"כ המשיבה, העבירות בהן מואשם המבקש הינן עבירות חמורות ומהן עולה מסוכנותו של המבקש, כפי שציין בית המשפט בהחלטה בה הורה על מעצרו.

באותו שלב החלופה שהוצעה נדמה היה כי אין בה כדי לאיין את מסוכנותו ומכאן אף לא הוצעה למעשה כל חלופה מתאימה.

כיום, לאחר שהוגשו מספר תסקירים של שירות המבחן, מצויים אנו במצב בו המבקש עמד בכל הבדיקות והתנאים שנדרשו, התקבל לקהילה הטיפולית ואף גורמי הטיפול, הן בקהילה והן בשירות המבחן, סבורים כי יש מקום לשלבו בטיפול ואף ממליצים על כך.

אכן, כפי שציינה ב"כ המשיבה המלומדת, כבר נפסק לא אחת כי מקומם של הליכי טיפול וגמילה, בדרך כלל, הוא בשלב העונש ולא בשלב המעצר וזאת למעט מקרים חריגים. בעניין זה יצוין כי באשר לשאלה האם יש מקום לשקול אפשרות שחרור לטיפול בגמילה בהליך המעצר קיימות בפסיקה אסכולות שונות כמתואר בהחלטת כב' השופט עמית בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה (טרם פורסם מיום 21.3.11), שם צוין כי ברבות השנים נוצרה בפסיקה אסכולה "מרככת" לפיה ניתן לשלוח לחלופת גמילה, גם אם נאשם לא החל בטיפול טרם מעצרו. בבחינת אותם מקרים חריגים על בית המשפט לבחון ראש וראשית את מסוכנותו של המבקש העומד בפניו אל מול השאלה האם יהיה בחלופה כדי לאיין את אותה מסוכנות, האם הליך הגמילה יש בו כדי ליתן מענה לאותה מסוכנות ומהם סיכויי ההצלחה של ההליך הטיפולי.

כפי שצוין, לא יכול להיות חולק בדבר המסוכנת העולה, לכאורה, מהמעשים המיוחסים למבקש, מהעובדה שנהג כשהוא שיכור, ללא רישיון, תוך שהוא מסכן אחרים ומעיד כי אין מורא חוק עליו.

עם זאת, אף מקרא כתב האישום כשלעצמו מעלה, כעולה אף מתסקירי שירות המבחן, כי למבקש בעיה של שימוש בסמים ובאלכוהול, כאשר המבקש מואשם בעבירה של נהיגה בשכרות ובנעליו באותה עת נמצא סם מסוג חשיש.

מכאן עולה כי חלק מאותה מסוכנות נובעת אף מהשימוש בסמים ובאלכוהול, מסוכנות שנדמה שהטיפול בקהילה הטיפולית הסגורה יכול, אם לא לאיינה, לפחות להפחיתה במידה ניכרת.

המדובר במבקש כבן 28 אשר בעברו 5 הרשעות קודמות. עם זאת, הרשעתו האחרונה של המבקש הינה בעבירה משנת 2005, משמע, שהמבקש לא הורשע במשך כ-6 שנים וחלק מן העבירות הן מבית משפט לנוער ומכאן יש באמור כדי להצביע, כך יש לקוות, במובן מסוים על סיכויי הצלחה ממשיים לטיפול.

עוד יש לזכור, כי המדובר בשחרור "מדלת לדלת" לקהילה טיפולית סגורה, בתנאי מעצר בית מלא, כאשר כפי שציין שירות המבחן המסגרת תדווח על עזיבתו מיד ומכאן המליץ שירות המבחן כי במידה ויפר את תנאי השחרור יורה בית המשפט כי ייעצר מיד. 

מתסקירי שירות המבחן עולה עוד כי השתלבות המבקש בהליך הטיפולי נתמכת אף על ידי בני משפחתו ואף המבקש הביע נכונות להשתלב בקהילה הטיפולית האמורה, דבר שאף לו יש חשיבות.

עוד יצוין כי החלטה זו באה בהמשך להחלטות קודמות של בית המשפט אשר אפשר יציאתו של המבקש כאמור לבדיקות ולראיון בקהילה והכל לצורך בחינת אפשרות שילובו בקהילה הטיפולית האמורה.